לואי מונה - אגדת השענות שהקדימה את זמנה
יש שענים שבונים שעונים. ויש את לואי מונה, שבנה שעון כדי למדוד כוכבים, ובדרך המציא את הכרונוגרף. רק ששכחו לספר על זה לעולם, במשך כמעט 200 שנה.
הילד שבילה אצל השענים
מונה נולד ב-1768 בבורז' שבצרפת, למשפחה אמידה של חקלאים. ילד מחונן, מהסוג שזוכה בכל תחרות מדע בבית הספר. כשחבריו שיחקו בחצר, הוא בילה כל רגע פנוי בסדנאות השענים של העיר, ובין לבין לקח שיעורי ציור פרטיים אצל צייר איטלקי.
בגיל 20 הוא עוזב הכל ונוסע לרומא ללמוד אדריכלות, פיסול וציור לצד האמנים הגדולים של התקופה. משם לפירנצה, שם הרוזן מנפרדיני, שר בחצר הדוכס הגדול של טוסקנה, מעמיד לרשותו סדנה לחריטת אבנים יקרות. בגיל 27 הוא כבר פרופסור לאמנות באקדמיה בלובר, ומסתובב בחברה מצוינת: האסטרונום ז'רום לאלאנד, האמן והחרט תומיר, ורובר-הודן, אבי הקוסמות המודרנית.
מהמכחול אל המנגנון
ב-1800 הוא מחליף ערוץ. האמנות נשארת מאחור, ומונה מקדיש את חייו לשענות. הוא נוסע לתקופות ארוכות לשווייץ, להרי היורה ולעמק ז'ו, ופוגש את כל המאסטרים. התלמיד הנלהב הופך מהר מאוד למאסטר בעצמו.
ב-1806 הוא כבר נשיא אגודת הכרונומטריה של פריז, ומתחיל חברות קרובה עם אברהם-לואי ברגה, גדול שעני הדור. השניים נשארו ידידים ואנשי סוד עד מותו של ברגה. ההבדל ביניהם? ברגה היה הגאון. מונה היה הניסיונאי שלא ידע לעצור. כשכולם בנו שעונים שמראים את השעה, הוא בנה מכשירים שמודדים את היקום.
גם רשימת הלקוחות לא רעה בכלל: נפוליאון, המרשל ניי, הצאר אלכסנדר הראשון, המלך ג'ורג' הרביעי, תומאס ג'פרסון וג'יימס מונרו. השעונים שלו, עם עיטורי ברונזה שנוצרו עם גדולי האמנים בצרפת, מוצגים היום בלובר, בוורסאי, בפאלאצו פיטי ואפילו בבית הלבן.
השעון שהקדים את זמנו במאה שנה
ב-1816, יחד עם השען ז'אן-ניקולה פורטן, מונה בונה את ה-Compteur de Tierces. "טיירס" היא 1/60 של שנייה, וזה בדיוק מה שהמכשיר הזה יודע למדוד. המטרה: לכייל טלסקופים ולעקוב אחרי כוכבים.
- 216,000 פעימות לשעה (30 הרץ). לשם השוואה, רוב השעונים המכניים היום פועמים 28,800
- מחוג שניות שמשלים סיבוב שלם בכל שנייה
- לחצנים להפעלה, לעצירה ולאיפוס, בדיוק כמו בכרונוגרף מודרני
כרונוגרף, למי שתהה, הוא פשוט שעון עם סטופר מובנה. ובאותה תקופה זה היה מדע בדיוני: ב-1820 שענים הצליחו בקושי למדוד חמישית שנייה, ורק ב-1916, מאה שנה אחריו, Heuer הצליחה לעבור את התדר של מונה.
המציאה שחיכתה כמעט מאתיים שנה
מונה תיאר את המכשיר בספרו מ-1848, אבל השעון עצמו נעלם. הוא צץ רק ב-2012 במכירה פומבית, וב-2013 הכיר בו ספר השיאים של גינס כ"כרונוגרף הראשון" וכשעון בתדר הגבוה הראשון בהיסטוריה. כך עבר אליו התואר, שעד אז יוחס לניקולא ריוסק ולשעון שלו מ-1821.
המורשת ממשיכה
השם לואי מונה חזר לחיים כמותג בשנות ה-2000, והוא בבעלות משפחת שאלר. המותג מייצר שעוני פאר במהדורות זעירות, כל אחד בעבודת יד מההתחלה ועד הסוף, ומשלב בהם מטאוריטים, שברי ירח, מאובנים ואבנים יקרות.
מטאוריט על פרק היד נשמע מוגזם, עד שנזכרים שהאיש שהתחיל את כל זה בנה שעון כדי למדוד כוכבים. אצל מונה, היקום תמיד היה חלק מהעסק.
כתב : כפיר חדד