על קרבון בכלל ועל שעוני פנראיי קרבון בפרט

חברת השעונים פנראי משיקה דגמי קרבון חדשים, אבל לפני שנדבר על המפרט הטכני של הדגם הספציפי שבחרתי, להלן הסבר קצר על החברה הכל כך מיוחדת הזאת.

פנראי נוסדה ב1860, כאשר ג'ובאני פנראי פותח את החנות הראשונה שלו בפירנצה, חנות שמשמשת גם כבית מלאכה ובית ספר לשענות הראשון מסוגו בעיר.

ב1916, פנראי החלה בשיתוף פעולה עם הצי האיטלקי וייצרה בעבורו שעוני צלילה צבאיים מהשורה הראשונה. באותה תקופה, נולדה סדרת ה״רדיומיר" על שם הפטנט המיוחד בו בעזרת חומר הרדיום פותחה אבקה שנועדה להבהיר את חוגות המכשירים, הכוונות והמכשור הצבאי באותה התקופה. (רדיום מיר = כוונות רדיום)

אותה תרכובת רדיום (שהיתה רדיואקטיבית בתחילה..) שפותחה במסגרת שיתוף הפעולה עם צבא איטליה, הפכה לבסיס בייצור שעוני הרדיומיר.

השעונים הראשונים של החברה יוצרו כאשר בתוכם מנגנוני רולקס (שיוצרו במקור עבור שעוני כיס), במשך השנים החברה עברה לייצור שעונים עצמי וכיום מייצרת לבדה את כל המנגנונים שלה וידוע בעיקר בזכות הייתה מייצרת שעוני מכנים נהדרים בעלי זמן עתודה מרשים במיוחד אפילו של 8 ו-10 ימים.

אין ספק שהחברה גדלה והתפתחה דרך העולם הצבאי וככזאת השעונים שלה לא רק יפים מאוד אלה גם אמינים ועמידים מאוד.

שעוני פנראי נחשבים לסמל סטטוס של איכות יוקרה ומסורת, ולכן לא פלא שאפילו ראש הממשלה שניפגש עם אנשים חשובים רבים בעולם עונד שעון שכזה שייצג אותו בפגישותיו.

החברה התחדשה לאחרונה במספר דגמי קארבון חדשים בסדרה.

התחברתי מאוד לנושא הקרבון, שהוא דווקא ההפך ממה שסדרת הרודיומיר מציגה משום שהניגודיות בין הצורך להבהיר את השעון לבין הצורך הטקטי ההפוך שהשעון יהיה מושחר ולא נוצץ, חיבר אותי להתפתחות הצבאית עם השנים שהולכת יד ביד עם התפתחותה של החברה ( כיום שעוני הרדיומיר נחשבים דווקא לשעונים האלגנטיים יותר של החברה)

אז מה כולל הדגם ?

רפרנס: PAM 2616

Submersible Carbotech

קוטר : 47 מ״מ.

עמידות למים: 300 מטרים.

קייס: עשוי קרבון.

מנגנון: מנגנון בית אוטומטי עם 31 אבנים ו3 ימי עתודה.

השעון הזה מייצג לדעתי את המעבר הגדול שביצעה החברה מייצור שעונים צבאיים לייצור שעונים בעלי יכולות צבאיות, אבל גם כאלו שמשלבים אופנה עכשווית ובעיניי זוהי רק דוגמה אחת לשעוני קרבון נהדרים נוספים רבים שהמותג מייצר.

את מגוון שעוני פנראיי תוכלו למצוא אצלנו ב״אסטרל שעונים ותכשיטים״

כתב: מידן לייבל