רברסו - השעון שנולד מבדיחה
השנה היא 1931, באחת מנסיעותיו הרבות בעולם , הגיע להודו "סזר דה טריי", איש עסקים מצליח,אספן וחובב נלהב של שעוני יוקרה.
היה זה זמן חורף, וטריי, היה בעיצומו של משחק פולו במסגרת המועדון של קציני הצבא הבריטי, שאליהם הצטרף במסגרת נסיעתו.
במהלך המשחק, נשברה זגוגית השעון של אחד מקציני הצבא שנכחו במקום.
אותו קצין שהכיר את טריי ואת חיבתו ועסקיו בתחום שעוני היוקרה, זרק לעברו את המשפט הבא כמעין בדיחה-
"אם רק היה אפשר להפוך את השעון ולסובב אותו במהלך הענידה ובכך להגן עליו, זה היה חוסך הרבה כאב ראש".
באותה התקופה דבר כזה נחשב לדמיוני. וכל אדם אחר שהיה שומע את אותה התלוצצות היה מגחך ונותן לזה לעבור הלאה. אבל טריי , שהיה איש עסקים ממולח וחד שידע לנצל הזדמנויות, לא פספס רגע דל והחליט לעשות דבר מה בנידון.
כשחזר סזר טריי מנסיעתו , שם פעמיו מיד לחברו הטוב "ז'אק-דייוויד לקולט", הבעלים של חברת לה-קולטר (שלימים התאחדה עם ייגר והפכה לייגר לה קולטר) ופרש בפניו את אותו הרעיון.
ז'אק כמובן התלהב ופנה לאדוארד לה קולטר ייצרן השעונים השוויצרי, שאיתו הרבה לעשות שיתופי פעולה , במטרה להגשים את החלום ולהפוך אותו למציאות.
בפני הצמד היתה בעיה, הרי אתגר הורולוגי אין כאן.... אין כאן צורך במנגנון מורכב או בקומפליקציות מורכבות. סה"כ מה שצריך כאן, זה איזשהו טריק עיצובי, בכדי להגיע למצב שזגוגית השעון תהיה מוגנת. לכן הבעיה העיקרית והיחידה היא בעיצוב.
השניים פנו למעצב הצרפתי "רנה-אלפרד שובוט". שובוט, מלבד היותו חובב שעונים והורולוג, היה מנוסה בתחום העיצוב, בפרט עיצוב שעונים. והיה למורה באחד מבתי הספר לעיצוב שעונים הנחשב ביותר בצרפת. התוצאה הייתה שעון אלגנטי, עם חוגה מינימליסטית שיכולה להתהפך, כאשר הקייס האחורי המתכתי מגן עליו מפני זעזועים או מכות.
השם שנבחר היה "רברסו". שזה בלטינית-אני מסתובב. והשאר היסטוריה...
כתב : כפיר חדד
כתב : כפיר חדד