מהפכת היו-טיוב בעולם השעונים

"בעל המאה הוא בעל הדעה" הוא פתגם עתיק שפירושו : מי שיש לו את הכסף, הקהל או המשאבים הנכונים הוא זה שבסופו של דבר מקבל את ההחלטות , משפיע וקובע את העניינים. איך זה מתחבר לנו לעולם השעונים ? 

עולם השעונים עבר מהפכה דיגיטלית משמעותית. היוטיוברים החליפו את קטלוגי הדפוס המסורתיים והפכו למשפיענים המרכזיים בתעשייה.

יוצרי תוכן בולטים כמו Teddy Baldassarre, The Urban Gentry ,Nico Leonard מספקים סקירות, ניתוחים וביקורות שחלקן מוצגות אפילו בדרך הומוריסטית ומשעשעת ושמנגישות את עולם השעונים לקהל הרחב ופעילותם משפיעה ישירות על מגמות שוק, ביקושים ומחירים בכל העולם. אך לצד העניין הרב שהתחום תופס, מתנהל ויכוח בוער במיוחד בקהילת האספנים כיום: האם מהפכת היוטיוב מייצגת מסחור בוטה וניגוד עניינים, או אותנטיות עניינית ומרעננת ללא אינטרס זר?. 

אז למה זה טוב לתעשייה? 

המחשה של השעון - בעבר, כדי לקבל מידע על דגם חדש היה נדרש לחפש מגזין מודפס, לדפדף בקטלוג מסורבל או להיכנס לאתר מיושן. היום הכל זמין בלחיצת כפתור ובחינם, מהספה בבית...שוטים מרהיבים, צילום קולנועי ברמת המאקרו, דיבור קולח וענייני, ולפתע זה לא רק מפרט טכני יבש, זו חוויה. אתה רואה את האור משתקף בלוח, שומע את הקליק של הבזל, רואה איך הצמיד חובק את פרק היד ועם מוזיקת רקע שמלווה את הכל...היוטיוב הפך שעון מאובייקט דומם בקטלוג לסיפור חי ונושם.

שקיפות ותעוזה - לפני עידן היוטיוב, תעשיית השעונים חיה בבועה. המותגים שלטו בנרטיב, המגזינים לא העזו לבקר את המפרסמים הגדולים שלהם, והלקוח הצייתן נשאר בחושך בלי הרבה ברירות. היוטיוברים שברו את זה ביג טיים. הם הראשונים שהעזו לדבר בגלוי על הבלוף ברשימות ההמתנה, על תגי מחיר מופקעים ועל חסרונות של דגם חדש שיוצא, גם אם הוא סופר מבוקש. הם השוו מחיר ריטייל למחיר שוק אפור אמיתי, חשפו פגמים ועשו השוואות ראש בראש שאף אחד לפניהם לא היה מעז לעשות. בפעם הראשונה, המידע והכוח עברו מהמותג לצרכן.

במה ראויה למותגי הביניים - עידן הסקירות לא מתמקד רק במותגי יוקרה ועילית. סקירות איכותיות ומפורטות ניתנות גם לשעונים שעולים מאות שקלים בודדים והם מוצגים בכבוד הראוי להם, בדיוק באותה הדרך בה שעון יוקרתי מוצג. היוטיוברים גרמו לתשוקה של התחום לחלחל גם לרמות מחיר נוספות, מותגי ביניים ומיקרוברנדס שמעולם לא קיבלו במה בקטלוגים המסורתיים.

ולמה זה לא בהכרח טוב לתעשייה?

ניגוד עניינים מובנה - המבקר הוא גם המוכר. איך אפשר לסמוך על ביקורת אובייקטיבית על מותג מסוים כשאותו יוטיובר הוא גם סוחר ומרוויח אלפי דולרים על כל מכירה? גם אם הוא הכי אמין ומקצועי, האינטרס האישי עדיין שם.

הייפ מלאכותי? - סרטון אחד של יוטיובר מצליח יכול להקפיץ דגם נשכח ונוסטלגי תוך שבוע. זו כבר לא ביקורת, זה כוח שוק...הרבה אספנים ותיקים טוענים שאותם משפיענים יוצרים בועות מחירים יש מאין..זאת ועוד, הרבה טוענים שהיום כל סרטון נגמר בלינקים וקודי קופון... התחביב קיבל צד נוסף של מקפצה שיווקית.

אפקט העדר וטעם אישי -  זהו המוקש החזק ביותר בעינינו. דגם מסוים הופך לטרנדי בטירוף כי כולם ראו את אותו הסרטון שהתפוצץ...במקום לפתח טעם אישי, ייחודי ובעל עניין, רוב הקהילה נהיית אחידה, מונוטונית ומשעממת.

קטונתי מלייעץ, אבל מבחינתי האמת כאן נמצאת באמצע, כמו תמיד. מצד אחד מהפכת היוטיוב היא הדבר הטוב ביותר שקרה לעולם השעונים ב-20 השנים האחרונות, אבל גם גם המסוכן ביותר בו ולמה? 

כי היא פתחה את הדלת למיליונים של חובבים, מתעניינים ואספנים, שברה מונופולים של ידע ונתנה כוח ומידע נגיש לצרכן. ללא היוטיוב, כולנו עדיין היינו שבויים של קטלוגים ואתרים ישנים ומסורבלים.

אבל מצד שני היא גם הפכה את המבקר למוכר, את התשוקה למוצר, ואת הדעה האותנטית לקמפיין שיווקי מתוחכם.

הפתרון הנכון הוא חלילה לא לבטל את היוטיוב, אלא להיות צרכן חכם יותר, לקחת את הדברים הטובים וללמוד מכולם אבל במקביל תמיד לזכור שהם מונעים משיווק וחלקם הגדול אף סוחרים ממולחים, כך שלא תמיד הכל אובייקטיבי וחשוב לזכור: ש"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (אבות ד', א') 

והעיקר? שתראו רק שעות טובות!

כתב : כפיר חדד